bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן שצט - דיני אבלות ברגל בראש השנה וי"ט שני של גליות. ובו י"ד סעיפים: | ט. | שעה אחת לפני ר"ה בטלה ממנו גזירת שבעה מפני ר"ה וגזירת ל' מבטל ממנו יום כפורים ומגלח ערב יום כפורים וה"ה לקובר מתו בשלשה בתשרי שמגלח בערב יוה"כ: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן שצט - דיני אבלות ברגל בראש השנה וי"ט שני של גליות. ובו י"ד סעיפים: | י. | שעה אחת לפני יום הכפורים בטלה ממנו גזירת ז' מפני יום כפורים וגזירת ל' מבטל ממנו החג ומגלח בערב החג: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן שצט - דיני אבלות ברגל בראש השנה וי"ט שני של גליות. ובו י"ד סעיפים: | יא. | שעה אחת לפני החג והחג הרי י"ד ושמיני עצרת שבעה הרי כ"א ויום שני של שמיני עצרת הרי כ"ב ומשלים עליהם ח' אחרים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן שצט - דיני אבלות ברגל בראש השנה וי"ט שני של גליות. ובו י"ד סעיפים: | יב. | הקובר את מתו שעה אחת לפני הרגל אותה שעה והרגל חשובים כי"ד ומיד אחר הרגל יש לו דין שבוע שלישית לענין שיושב במקומו ואינו מדבר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן שצט - דיני אבלות ברגל בראש השנה וי"ט שני של גליות. ובו י"ד סעיפים: | יג. | במקומות שעושין שני י"ט מי שמת לו מת ביום טוב שני שהוא י"ט האחרון של פסח או של חג או ביום טוב שני של עצרת וקברו בו ביום נוהג בו אבילות הואיל ויום טוב שני מדבריהם ואבילות יום ראשון שהוא יום מיתה וקבורה של תורה ידחה עשה של דבריהם מפני עשה של תורה אבל אם מת בי"ט שני של ר"ה וקברו בו ביום אינו נוהג בו אבלות שב' הימים כיום ארוך הם במה דברים אמורים בשבעה מתים המפורשים בתורה שהכהן מטמא להם אבל אותם שהוסיפו עליהם כדאיתא בסימן שע"ד אין אבלותם אלא מדרבנן לפיכך אינו נוהג עליהם אבלות בשום יום טוב ואפי' באותם שאמרנו שנוהג אבילות ביום טוב שני אינו קורע והעולם נוהגין שלא להתאבל בי"ט שני של גליות על שום מת אפי' הוא יום מיתה וקבורה: {הגה: דסוברין כדעת האומרים שאין שום אבלות דאורייתא וכן המנהג פשוט ואין לשנות (ר"ת ור"י ורא"ש):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן שצט - דיני אבלות ברגל בראש השנה וי"ט שני של גליות. ובו י"ד סעיפים: | יד. | מת לו מת בערב יו"ט ונתיירא שמא לא יספיק לקוברו מבעוד יום ומסרו לעובדי כוכבים שיוליכוהו לקברו כיון שהוציאוהו מהעיר ונתכסה מעיני הקרובים חלה עליו אבלות ואם הוא שעה אחת קודם הרגל ונהג בה אבלות בטלה לה גזירת שבעה אע"פ שנקבר ביום טוב: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן ת - דיני אבלות בשבת. ובו ב' סעיפים: | א. | שבת אינו מפסיק אבלות ועולה למנין שבעה שהרי קצת דיני אבלות נוהגים בו דהיינו דברים שבצינעא שהם תשמיש המטה ורחיצה אבל דברים שבפרהסיא (לא) דהיינו להסיר עטיפתו (ודוקא כשהוא מעוטף עטיפות ישמעאלים כמו שנתבאר לעיל סימן שפ"ו אבל קצת עטיפה שנוהגים בקצת מקומות כל ל' אין צריך להסיר בשבת הואיל ויש לו מנעלים ברגליו) (מהרי"ו סימן ה') וללבוש מנעליו ולזקוף המטה מכפייתה ושלא ללבוש בגד קרוע אלא מחליפו ואם אין לו להחליף מחזיר קרעו לאחריו ות"ת הוי דבר שבצינעא אבל לחזור הפרשה כיון שחייב אדם להשלים פרשיותיו עם הציבור הוי כקורא את שמע ומותר ואם קראו את האבל לעלות לתורה צריך לעלות שאם היה נמנע היה דבר של פרהסי' ורבינו תם היו קורים אותו בכל פעם שלישי ואירע בו אבלות ולא קראו החזן ועלה הוא מעצמו ואמר כיון שהורגל לקרותו שלישי בכל שבת הרואה שאינו עולה אומר שבשביל אבלות הוא נמנע והוי דברים של פרהסיא. (וכן אם הכהן אבל ואין כהן אחר בב"ה מותר לקרותו אבל בענין אחר אסור) (הגהות מיימוני פ"ג מה"א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן ת - דיני אבלות בשבת. ובו ב' סעיפים: | ב. | גררתו חיה או הרגוהו לסטים ובשבת נתייאש מלבקש כיון דדברים שבצינעא נוהג בשבת עולה לו ליום אחד: {הגה: אם פגע יום ל' של אבלות בשבת ויום כ"ט בערב שבת מותר לו לרחוץ בערב שבת אף במקומות שנוהגין שלא לרחוץ כל ל' דהואיל ומדינא שרי לאחר שבעה אלא שנהגו להחמיר כל ל' בכהאי גוונא שרי משום כבוד שבת (הגהות מיימוני בשם מהר"ם פ"י ופ"ו די"ט) וה"ה כל כיוצא בזה כגון לחזור אל מקומו בליל שבת וללבוש בגדי שבת דהא נמי אינו אלא מנהג בעלמא (כן נראה מדברי מהר"ש) כמו שנתבאר לעיל סי' שפ"ט וש"צ ואע"פ שיש לחלק בין רחיצה שאסורה בשבת ובין דברים אלו שאפשר לו לעשות בשבת מ"מ אין נ"ל לחלק בכך:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תא - דברים הנוהגים בחול המועד. ובו ז' סעיפים: | א. | אין מניחין את המטה ברחוב בחול המועד שלא להרגיל את ההספד שאסור להרגיל את ההספד בחול המועד אלא לכבוד ת"ח לפיכך אין מוליכין המת לבית הקברות בחול המועד עד שיהיה כל הקבר מתוקן ומזומן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תא - דברים הנוהגים בחול המועד. ובו ז' סעיפים: | ב. | אין קורעין בחול המועד אלא מי שהוא חייב לקרוע כדאיתא בסימן ש"מ אבל מי שאינו חייב ורוצה לקרוע מפני הכבוד אסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תא - דברים הנוהגים בחול המועד. ובו ז' סעיפים: | ג. | שמע בחול המועד שמועה קרובה חייב לקרוע: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תא - דברים הנוהגים בחול המועד. ובו ז' סעיפים: | ד. | אין חולצין כתף במועד ואין מברין בו אלא קרוביו של מת אבל הקרובים מברין וה"ה לחנוכה ופורים וראש חדש וכשמברין אין מברין אלא על מטות זקופות אבל ביום טוב אפילו ביום טוב שני אין קורעין ולא חולצין ולא מברין ובחול המועד מברין הכל על החכם לתוך הרחוב כדרך שמברין את הקרובים שהכל כקרוביו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תא - דברים הנוהגים בחול המועד. ובו ז' סעיפים: | ה. | נשים בחול המועד מענות דהיינו שכולן עונות כאחת אבל לא מטפחות דהיינו להכות כף על כף בראש חדש חנוכה ופורים מענות ומטפחות אבל לא מקוננות דהיינו שאחת מדברת וכולן עונות אחריה נקבר המת לא מענות ולא מטפחות והני מילי לאינש דעלמא אבל לתלמיד חכם בין בחול המועד בין בראש חדש חנוכה ופורים מענות ומקוננות כדרכן בחול והני מילי בפניו אבל שלא בפניו לא ויום שמועה אפילו רחוקה כבפניו דמי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תא - דברים הנוהגים בחול המועד. ובו ז' סעיפים: | ו. | אומרים על המת צדוק הדין וקדיש כדרכן וכן ביום טוב שני אבל ביום טוב ראשון כיון שאין מתעסקים במת אין אומרים אותו: {הגה: ויש חולקין שלא לומר צדוק הדין במועד (הטור הביא כמה רבוותא) וכן המנהג פשוט במדינות אלו שלא לומר צדוק הדין בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון (במנהגים) ולכן אין אומרים ג"כ כשקוברין אחר חצות בערב שבת י"א שאם קוברים המת בלילה שאין אומרים קדיש ולא צדוק הדין (כל בו):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תא - דברים הנוהגים בחול המועד. ובו ז' סעיפים: | ז. | מת לו מת קודם פורים ופגע בו פורים אינו מפסיק האבילות ומ"מ אין אבלות נוהג בו לא בי"ד ולא בט"ו אלא דברים שבצינעא נוהג וחייב לשלוח מנות ואף על פי שאינו מתאבל בהם עולים לו ממנין השבעה כמו שבת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תב - דין שמועה קרובה ורחוקה. ובו י"ב סעיפים: | א. | מי שבאה לו שמועה שמת לו קרוב אם בתוך ל' יום הגיעה השמועה אפי' יום ל' עצמו ה"ז שמועה קרובה וחייב לנהוג שבעה ימי אבלות מיום שהגיע השמועה וקורע ומונה ל' יום (מיום השמועה) (כך משמע מהרמב"ם ומנימוקי יוסף פא"מ ובמרדכי) לתספורת עם שאר דברים כללו של דבר יום שמועתו הקרובה כיום הקבורה ואם שמע מיום ל' ואילך א"צ לנהוג אלא שעה אחת לא שנא שמע ביום לא שנא שמע בלילה שאם שמע בלילה ונהג מקצת אבלות בלילה שעה אחת עולה לו ואפילו שמע על אביו ואמו והני מילי לענין גזירת שבעה אבל לענין גזירת שלשים נוהג על אביו ואמו בתספורת עד שיגערו בו חביריו ובגיהוץ עד שיגיע הרגל ויגערו בו וכן בשאלת שלום וליכנס לבית המשתה ומונה מיום מיתה ולא מיום שמועה לפיכך אם באה לו שמועה על אביו ואמו לאחר י"ב חדש אינו נוהג אלא יום אחד אף בגזירת ל': |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תב - דין שמועה קרובה ורחוקה. ובו י"ב סעיפים: | ב. | השומע שמועה רחוקה אין צריך לנהוג כל דין אבלות אלא דיו בחליצת מנעל ואין צריך לא עטיפה ולא כפיית המטה ומותר במלאכה רחיצה וסיכה ותשמיש המטה ובתלמוד תורה ואם אין לו מנעלים ברגליו צריך שיכפה מטתו או יעטוף ראשו שצריך שיעשה מעשה שניכר בו שעושה משום אבלות ואם היה עוסק בתורה או במלאכה או שהיה רוחץ וסך ובאה לו שמועה מפסיק שעה אחת משום אבלות וחוזר למה שבידו אבל אם היה לבוש תפילין אינו צריך לחלצן ומ"מ אינו יוצא ידי אבלות בהפסק זה וצריך שיעשה מעשה שניכר שעושה משום אבלות כגון חליצת מנעל או כפיית המטה ועטיפה ומיהו בחדא סגי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תב - דין שמועה קרובה ורחוקה. ובו י"ב סעיפים: | ג. | אין מברין על שמועה רחוקה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תב - דין שמועה קרובה ורחוקה. ובו י"ב סעיפים: | ד. | אין קורעין על שמועה רחוקה ועל אביו ואמו קורע לעולם (ובמקום שאין לו לקרוע אסור להחמיר על עצמו ולקרוע) (א"ז): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תב - דין שמועה קרובה ורחוקה. ובו י"ב סעיפים: | ה. | השומע שמועה בשבת או ברגל ולמוצאי שבת ורגל נעשית רחוקה אינו נוהג אלא יום אחד ובשבת ורגל אסור בדברים של צינעא: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תב - דין שמועה קרובה ורחוקה. ובו י"ב סעיפים: | ו. | השומע שמועה רחוקה בשבת או ברגל אינו נוהג אפי' דברים שבצינעא ולמוצאי שבת ורגל נוהג שעה אחת ודיו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תב - דין שמועה קרובה ורחוקה. ובו י"ב סעיפים: | ז. | השומע שמועה קרובה בשבת השבת עולה לו ליום אחד ולמחר קורע והוה ליה יום ששי שביעי לאבלות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תב - דין שמועה קרובה ורחוקה. ובו י"ב סעיפים: | ח. | עשרה ימים אחר חג הסכות שמע שמת לו מת בערב החג אע"פ שאם נמנה שעה א' לפני החג שבעה ושבעת ימי החג ויום שמ"ע כ"א וי' ימים אחרים הרי ל"א אין לזה דין שמועה רחוקה אלא דין שמועה קרובה שאין הרגל עולה למי שלא נהג אבלות קודם לו כלל וכל שכן למי שלא היה יודע שמת לו מת (ר' ירוחם בשם בעל המאור וכ"ד הרמב"ן): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תב - דין שמועה קרובה ורחוקה. ובו י"ב סעיפים: | ט. | שמע שתי שמועות רחוקות ביום אחד אינו נוהג עליהן אלא יום אחד היו קרובות או שמתו לו שני מתים כאחד מונה לשתיהם כאחד שבעה ושלשים שמע לזה היום ולזה למחר מונה לשני מיום שמועה שבעה ושלשים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תב - דין שמועה קרובה ורחוקה. ובו י"ב סעיפים: | י. | שמע שמועה קרובה בשבת ערב הרגל כיון דדברים שבצינעא נוהג עולה לו אותו שבת למנין שבעה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תב - דין שמועה קרובה ורחוקה. ובו י"ב סעיפים: | יא. | מי שהתפלל כבר ערבית ועדיין יום הוא ושמע שמועה קרובה מונה מיום מחר ואותו יום אינו עולה לו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תב - דין שמועה קרובה ורחוקה. ובו י"ב סעיפים: | יב. | מי שמת לו מת ולא נודע לו אינו חובה שיאמרו לו ואפילו באביו ואמו ועל זה נאמר מוציא דבה הוא כסיל ומותר להזמינו לסעודת אירוסין ונישואין וכל שמחה כיון שאינו יודע מיהו אם שואל עליו אין לו לשקר ולומר חי הוא שנאמר מדבר שקר תרחק: {הגה: ומכל מקום בבנים זכרים נהגו להודיע כדי שיאמר קדיש אבל בבנות אין מנהג כלל להודיעם (מהרי"ו סי' י"ג) מצוה להתענות יום שמת בו אביו או אמו (כל בו בשם הר"מ וע"פ) ומתענין יום המיתה ולא יום הקבורה (מהרי"ו סי' קכ"א ומהרא"י סימן רצ"ו והאחרונים) אם לא מי שהיה אצל הקבורה ולא אצל המיתה (בקבלה מפי זקן מופלג מוהר"ם לנדא) ואם אירע יום זה ביום שאין אומרים בו תחנון אין מתענין כלל ואם מתו באדר ונתעברה השנה העיקר להתענות באדר הראשון (ת"ה סימן רצ"ד ומהר"י מינ"ץ) אע"פ שיש חולקין כך הוא עיקר ואם מתו בשנת העיבור באדר הב' מתענה גם כן בעיבור באדר השני (ג"ז שם) ועיין באורח חיים סימן תרס"ח סעיף ז' ועיין לעיל סימן שצ"א שאין לאכול בסעודה בליל יום שמת בו אב ואם. ואם חל תענית זה בערב שבת דינו כשאר תענית ועיין בא"ח סימן רמ"ט מיהו אם בפעם ראשון השלים ינהוג כן כל ימיו:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תג - דיני המלקט עצמות. ובו י' סעיפים: | א. | המלקט עצמות אביו או של שאר קרובי' שמתאבלים עליהם מתאבל עליהם כל היום כולו בכל הדברים הנוהגים באבל בכפיית המטה ועטיפת הראש ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ורחיצה וסיכה ולערב אין מתאבל עליהם אפילו צרורים לו בסדינו היה עומד ומלקט וחשכה לו מותר ביום שלאחריו לפיכך אין מלקטין אותם סמוך לחשכה כדי שלא יהיה נמצא שלא התאבל על ליקוט עצמות אביו. (ואין אנינות בליקוט עצמות רק חל עליו אבלות מיד) (טור בשם הרא"ש): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תג - דיני המלקט עצמות. ובו י' סעיפים: | ב. | כל שקורע עליו בשעת מיתתו קורע עליו בשעת ליקוט עצמות וכל שאינו מתאחה בשעת מיתתו אינו מתאחה בשעת ליקוט עצמות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תג - דיני המלקט עצמות. ובו י' סעיפים: | ג. | עצמות אין עומדין עליהם בשורה אבל אומרים עליהם תנחומין לעצמם ואין מברין עליהם בחבר עיר אבל מברין עליהם בביתו ואין אומרים עליהם קינה ונהי אבל אומרים עליהם קילוסין: (דהיינו שבחו של מת ומשבחין להקב"ה שממית ומחיה) (בטור תמצא מבואר): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תג - דיני המלקט עצמות. ובו י' סעיפים: | ד. | אין מלקטין עצמות אביו במועד ואין צריך לומר עצמות שאר קרובים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תג - דיני המלקט עצמות. ובו י' סעיפים: | ה. | שמע שהיום לקטו עצמות אחד מקרוביו שהוא מתאבל עליהם אף על פי שלא היה שם מתאבל עליהם. (אבל שמע שנלקטו אתמול אין מתאבל עליהם) (טור בשם הירושלמי): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תג - דיני המלקט עצמות. ובו י' סעיפים: | ו. | אין מפרקין את העצמות ולא מפסיקין את הגידים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תג - דיני המלקט עצמות. ובו י' סעיפים: | ז. | ליקוט עצמות אינו אלא משיכלה הבשר כלה הבשר אין הצורה ניכרת בעצמות לפיכך יכול ללקט בידו עצמות אביו ואמו ואעפ"כ נכון הדבר שלא ילקטם הוא עצמו מההיא דרבי אליעזר בר צדוק דבסמוך: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תג - דיני המלקט עצמות. ובו י' סעיפים: | ח. | מלקט אדם עצמות שני מתים כאחד בראש אפרסקל מכאן ובראש אפרסקל מכאן דברי רבי יוחנן בן נורי ר"א אומר סוף אפרסקל להתעכל וסוף עצמות להתעכל ונמצאו עצמות שני מתים מתערבים אלא מלקטין ונותנין כל אחד לעצמו בארון של ארזים א"ר אליעזר בר צדוק כך אמר לי אבא בשעת מיתתו מתחלה קברוני בבקעה ולבסוף לקוט עצמותי ותנם בארזים ואל תלקטם אתה בידך שלא יהיו בזויות עליך: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תג - דיני המלקט עצמות. ובו י' סעיפים: | ט. | המלקט עצמות והמשמר את המת והמוליך אותם ממקום למקום פטור מק"ש ומתפלה ומהתפילין ומכל מצות האמורות בתורה בין בחול בין בשבת לא שנא עצמות קרובים לא שנא עצמות רחוקים בין אם הוא בספינה או בדרך ואפילו אם הם מלקטים רבים ואם רצה להחמיר על עצמו לא יחמיר מפני כבוד עצמות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תג - דיני המלקט עצמות. ובו י' סעיפים: | י. | המוליך עצמות ממקום למקום ה"ז לא יתנם בשק או בדסקיא ויניחם על החמור וירכב עליהם מפני שנוהג בהם מנהג בזיון אבל אם מפשילו לאחוריו על החמור שפיר דמי ואם היה מתירא מפני הגנבים והלסטים מותר: {הגה: והחי יתן אל לבו דברים של מיתה דיספד יספדוניה דיקבר יקברוניה דיטעון יטענוניה דידל ידלוניה וגדול השלום שניתן לצדיקים שבשעה שהצדיק נפטר ג' כתות של מלאכים נותנים לו שלום (הכל בטור והרא"ש וכל בו) ואומרים יבא שלום (כל הכתוב לחיים קדוש יאמר לו):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תג - דיני המלקט עצמות. ובו י' סעיפים: | י. | <BR> |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תג - דיני המלקט עצמות. ובו י' סעיפים: | י. | <b><center>בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים:</center/><b> |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות אבילות | סימן תג - דיני המלקט עצמות. ובו י' סעיפים: | י. | <center><big>תם ונשלם שבח לאל בורא עולם<big/><center> |
Subsets and Splits
No saved queries yet
Save your SQL queries to embed, download, and access them later. Queries will appear here once saved.