bookname
stringclasses
3 values
topic
stringlengths
9
45
siman
stringlengths
16
159
seif
stringlengths
1
5
text
stringlengths
1
4.82k
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
ח.
צריך הקלף להיות מעובד בעפצים או בסיד וצריך שיהיה מעובד לשמו טוב להוציא בשפתיו בתחלת העיבוד שהוא מעבדו לשם תפילין או לשם ספר תורה אבל אם עיבדה לשם מזוזה פסול:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
ט.
אם עיבדו אינו יהודי להרמב''ם פסול אפילו אמר לו ישראל לעבד לשמו ולהרא''ש כשר אם ישראל עומד על גבו וסייעו {(הגה: קצת בעבודה) בית יוסף בשם הרא''ש, וכן נוהגין. (ועיין לעיל סימן י''א סעיף ב'):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
י.
כשמסמנין הנקבים במרצע כעין אותיות אף על פי שנקל לאינו יהודי לזייף אין חוששין משום דמרתת האינו יהודי פן יכיר ישראל בטביעות עין:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
יא.
עור שעיבדו שלא לשמו אם יש תיקון לחזור לעבדו לשמו יתבאר בטור יורה דעה סימן רע''א:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
יב.
יהיה הקלף מעור בהמה וחיה ועוף הטהורים אפילו מנבילה וטריפה שלהם אבל לא מעור בהמה וחיה ועוף הטמאים דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך ממין המותר לפיך ולא מעור דג אפילו הוא טהור משום דנפיש זוהמיה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
יג.
יהיה הקלף שלם שלא יהא בו נקבים שאין הדיו עובר עליו דהיינו שלא תהא האות נראית בו חלוקה לשתים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
יד.
הסופרים הזריזים עושים שלשה מיני קלפים העב יותר לכתוב בו פרשת שמע שהיא קטנה והדק ממנו לפרשת והיה אם שמוע שהיא יותר גדולה ולפרשת קדש ולפרשת והיה כי יביאך שהם ארוכות עושים קלף דק מאד ובזה יתמלאו הבתים בשוה וזהו נוי לתפילין:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
טו.
אם לאחר שנכתב ניקב בתוך הה''א או המ''ם כשר אפילו ניקב כל תוכו שהנקב ממלא כל החלל אבל בירושלמי משמע שגם בפנים צריך שיהא מוקף קלף. ניקב רגל פנימי של ה''א אפילו לא נשאר ממנו אלא כל שהוא כשר להרא''ש: {הגה: אבל שאר פוסקים מצריכין כמלא אות קטנה והכי הלכתא (בית יוסף):} ניקב רגל הימיני אם נשתייר ממנו מלא אות קטנה כשר ואם לאו פסול:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
טז.
נפסק אחת מהאותיות, {הגה: הפשוטות כגון וי''ו זיי''ן או שנפסק רגל (הנו''ן) וכיוצא בה (מרדכי הלכות קטנות דף צ''ב):} אם תינוק שאינו לא חכם ולא טפש יודע לקרותו כשר ואם לאו פסול ואין צריך לכסות לו שאר אותיות כמו שנוהגים: {הגה: מיהו אם אנו רואים שלא נשאר צורת האות כתקונו פסול אף על פי שהתינוק קורא אותו כהלכתו (מרדכי ומהרי''ק שורש ס''ט וריב''ש):} הא דמכשרינן כשנפסק אות דוקא כשנכתב בכשרות ואחר כך נפסק אבל אם מתחלה כשנכתב היה שם נקב ונפסק בו או אם רגל הכ''ף הפשוטה או כיוצא בה מגיע לסוף הקלף בלי הקף קלף מתחלתו פסול:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
יז.
אם נפלה טפת דיו לתוך האות ואינה ניכרת האות אין תקנה לגרור הדיו ועל ידי כך יהיה ניכר האות דהוי חק תוכות ופסול משום דבעינן וכתב ולא וחקק והוא הדין אם טעה וכתב דלי''ת במקום רי''ש או בי''ת במקום כ''ף אין תקנה למחוק התג לתקן האות משום דהוי כחק תוכות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
יח.
מ''ם פתוחה שנדבק פתיחתה ונסתמה אין מועיל לגרור הדבק ולפותחה משום דהוי כחק תוכות ומה תקנתה שיגרור כל החרטום ותשאר כצורת נו''ן כפופה ואחר כך יכתוב מה שגרר ורי''ש שעשאה כמין דלי''ת יש להחמיר ולומר דלא סגי כשיגרור הירך לבד או הגג לבד ויחזור ויכתבנו כמין רי''ש משום דבין הגג ובין הירך נעשו בפיסול הילכך צריך לגרור שניהם ואם נדבקה אות לאות בין קודם שתגמר בין אחר שנגמרה פסול ואם גרר והפרידה כשר ולא מיקרי חק תוכות מאחר שהאות עצמה היתה כתובה כתקונה. אם נגעו רגלי הה''א והקו''ף בגג יגרור הרגל ויחזור ויכתבנו ואין צריך לגרור כל האות כי הגג כדין נכתב. אם נגע רגל האל''ף בגג האל''ף או פני האל''ף בפנים בגג שתחתיה פסול ואין תקנה בגרירה להפרידה דהוי כחק תוכות אלא יגרור כל מה שנעשה בפיסול ויחזור ויכתבנו: {הגה: וכן הדין ביוד''י השי''ן והצדי''ק והעי''ן והפ''א אם נגעו בגוף האות יותר ממקום דבוקם (בית יוסף):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
יט.
בתחלת הכתיבה יאמר בפיו אני כותב לשם קדושת תפילין מלבד זה בכל פעם שכותב אזכרה צריך לומר שכותב לשם קדושת השם: {הגה: ויש אומרים דסגי כשמחשב שכותב האזכרות לשמן הואיל והוציא בתחילת הכתיבה בפיו סגי בהכי (הרא''ש הלכות תפילין וספר תורה וטור יורה דעה וא''ח), ויש להקל בדיעבד. וכשבא לנמנם לא יכתוב דאינו כותב אז בכוונה (אור זרוע):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
כ.
צריך לדקדק בחסרות ויתרות שאם חסר או יתר אות אחת פסולים ונמצאו המניחים אותם מברכים בכל יום ברכה לבטלה וגם שרוי בכל יום בלא מצות תפילין ונמצא עונש הסופר מרובה לכן צריך להיות מאוד ירא שמים וחרד לדבר השם המתעסק בכתיבת תפילין ותיקונן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
כא.
כל פרשה אחר שיכתבנה יקראנה היטב בכוונה ודקדוק פעמים ושלש ויחזור ויקראנה קודם שיתננה בתוך ביתה כדי שלא תתחלף פרשה בפרשה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
כב.
טוב לנסות הקולמוס קודם שיתחיל לכתוב הפרשה שלא יהא עליו דיו יותר מדאי ויפסיד וכן יזהר קודם שיכתוב כל שם לקרות כל מה שכתב כדי שלא יבאו לידי גניזה על ידו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
כג.
אם מצא שחסר אות אחת אין לו תקנה שאם כן היו כתובין שלא כסדרן ופסולין משום דכתיב והיו בהוייתן יהו ואם יתר אות אחת יש לו תקנה על ידי שיגרור אותה אם היא בסוף תיבה או בתחלתה אבל אם היא באמצע תיבה לא משום דכשיגרור יהיה נראה כשתי תיבות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
כד.
מותר לכתוב על מקום הגרר ועל מקום המחק אפילו אזכרה ולא ימחוק בעודו לח אלא ייבשנו יפה כי אז יגרר בקל ולא ישאר לו שום רושם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
כה.
כל אות שהיא כתובה שלא כתקנה ואין צורתה עליה כגון נגע רגל האל''ף בגג האל''ף או פני האל''ף בפנים בגג שתחתיה או שהיה רגל הה''א או רגל הקו''ף נוגעים או שהיתה אות אחת חלוקה לשתי אותיות כגון צד''י שכתב יו''ד נו''ן או שי''ן שכתבה עי''ן יו''ד או חי''ת שני זייני''ן ואחר שכתב לפניו חזר ותקנם הוי שלא כסדרן ופסולין אבל להפריד האותיות הדבוקות אחר שכתב לפניהם שפיר דמי דכיון שהאות צורתה עליה כשמפרידה מחבירתה לא הוי ככותב והוא הדין שאם לא היו מקצת יודי''ן שעל האלפי''ן והשיני''ן והעייני''ן ורגלי התוי''ן נוגעין בגוף האות ותינוק דלא חכים ולא טיפש מכירם שאף על פי שכתב לפניהם יכול לחזור ולתקנם דכיון דצורת האות היתה ניכרת ליכא משום כתבן שלא כסדרן ויש מי שאומר דהוא הדין אם חוטרא דחי''ת למעלה אין נוגעין זה לזה אך אין ניכר להדיא פרידתן אף על פי שהתינוק קורא שני זייני''ן מותר להדביקם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
כו.
אם אותיות של שם דבוקות יכול להפרידם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
כז.
אותיות ותיבות שנמחקו קצת אם רישומן ניכר כל כך שתינוק דלא חכים ולא טיפש יכול לקרותם מותר להעביר קולמוס עליהם להטיב הכתב ולחדשו ולא הוי שלא כסדרן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
כח.
יש ליזהר שלא יכנס ראש הלמ''ד באויר הה''א או החי''ת אפילו בלא נגיעה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
כט.
אם אין הפרשיות שגורות בפיו צריך שיכתוב מתוך הכתב:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
ל.
אינו רשאי לכתוב אלא אם כן יודע לקרות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
לא.
אם אינו כותב מתוך הכתב לא יכתוב על פה שמקרא אותו אחר אלא אם כן יחזור הוא ויקרא בפיו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
לב.
צריך להניח חלק למעלה כדי גגה של למ''ד, {הגה: (שיהיו גם הם מוקפים גויל) (תשובת מהרי''ל סימן קל''ד וב''ש):} ולמטה כשיעור כ''ף ונו''ן פשוטה, ובתחלתן וסופן אין צריך להניח כלל: {הגה: מיהו נהגו הסופרים להניח קצת בתחלה וסוף (אגור רוקח). וצריך להניח בין כל תיבה ותיבה כמלא אות וכן בין השיטים כמלא שיטה ובין כל אות כמלא חוט השערה כמו בספר תורה וכמו שיתבאר בטור יורה דעה גם צריך להניח מעט חלק בין פסוק לפסוק:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
לג.
יעשה השורות שוות שלא תהא אחת נכנסת ואחת יוצאת ולפחות יזהר שלא יכתוב ג' אותיות חוץ לשיטה ואם כתבם לא פסל:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
לד.
ב' אותיות שהם תיבה אחת לא יכתוב חוץ לשיטה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
לה.
אותיות השם צריך שיהיו כולם בתוך הדף ולא יצא מהם כלל חוץ לדף:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
לו.
יעשה כל פרשיותיה פתוחות חוץ מפרשה אחרונה הכתובה בתורה שהיא והיה אם שמוע שיעשנה סתומה ואם שינה פסול. ויש מכשירים בכולם פתוחות (מהר''ם פאדו''ה סימן פ''ז בשם אורחות חיים ובית יוסף בשם העיטור). ובמדינות אלו נוהגים אף פרשת והיה אם שמוע בראש השיטה כשאר הפרשיות. ולכן נהגו שפרשת קדש לי והיה כי יביאך ופרשת שמע מתחילין בראש שיטה ובסוף קדש לי ובסוף והיה כי יביאך מניחים חלק כדי לכתוב ט' אותיות ובסוף שמע אין מניחים חלק ואם מניחים הוא פחות מכדי לכתוב ט' אותיות ופרשת והיה אם שמוע מתחילים באמצע שיטה עליונה ומניח לפניה חלק כדי לכתוב ט' אותיות ונמצא ששלשה פרשיות הם פתוחות בין להרמב''ם בין להרא''ש ופרשה אחרונה היא סתומה לדעת הרמב''ם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
לז.
עור הבתים צריך להיות מעור בהמה חיה ועוף טהורים אפילו מנבילה או טרפה שלהם ורשאי לעשות מקלף או מעור שליל: {הגה: וכן הרצועות יכול לעשותן מקלף ועור שליל (מרדכי דף צ''ד):} צריך שיהיה מעובד לשמו היכא דאפשר:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
לח.
יעשה ד' בתים מעור אחד לשל ראש ובית אחד לשל יד:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
לט.
תפילין בין של ראש בין של יד הלכה למשה מסיני שיהיו מרובעות בתפרן ובאלכסונן דהיינו שיהיו ריבוען מכוון ארכו כרחבו כדי שיהיה להם אותו אלכסון שאמרו חז''ל כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשא באלכסונה וצריך לרבע מקום מושבן וגם הבתים: {הגה: אבל גובה הבתים אין להקפיד אם הוא יותר מרחבן וארכן (בית יוסף בשם אשרי וסמ''ק ומרדכי ורמב''ם פרק ג'):} עשאם מרובעות ואחר זמן נתקלקל ריבוען יש מי שאומר שצריך לרבען: {הגה: ויעשה כל הד' בתים בשוה שלא יהא אחד גדול מחבירו (ב''ש):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
מ.
עור הבתים מצוה לעשותו שחור (ועיין לקמן סימן ל''ג). חריץ שבין בית לבית צריך שיגיע עד התפר ואם לא הגיע כשרה והוא שיהיה ניכר החריץ כדי שיהיו ד' ראשיה נראין לכל:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
מא.
אורך ורחב הבתים וגובהן אין לו שיעור:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
מב.
שי''ן של תפילין הלכה למשה מסיני שיעשה בעור הבתים של ראש כמין שי''ן בולטת מקמטי העור אחד מימינו ואחד משמאלו של ימין המניח של ג' ראשים ושל שמאל המניח של ארבע ראשים: {הגה: מיהו אם היפך אינו נפסל (מרדכי וסמ''ק ותוספות פרק הקומץ):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
מג.
חריץ של שי''ן דהיינו חודה למטה יגיע עד מקום התפר: {הגה: וכן היו''ד שבשי''ן צריך ליגע למטה בשולי השי''ן (סמ''ג). ולא ימשוך השי''ן הרבה אלא שגם שולי השי''ן יהא נראה על התפר (ברוך שאמר):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
מד.
תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני והיינו שישים עור למטה לכסות פי הבתים ונראה כעין דף של גשר הנקרא תיתורא מעברתא דתפילין הלכה למשה מסיני והיינו שעור התיתורא יהא ארוך מצד אחד ויעשה בו המעברתא כיצד יחתכנו בשני צדדים שלא תהא רחבה כמו רוחב התיתורא כדי שיהא ניכר ריבוע התיתורא ובאותה מעברתא עוברת הרצועה ועל שם כך נקראת מעברתא גם בתפילין של יד יעשה תיתורא ומעברתא. יגלגל כל פרשה מסופה לתחלתה וכורכם בקלף קטן ויש מקפידין מלכורכן אלא בקלף כשר והלכה למשה מסיני שיכרוך עליה שער בהמה או חיה הטהורים: {הגה: ונוהגין לכרוך שער על הפרשה ואחר כך כורכין עליו קלף כשר וחוזרים וכורכים עליו שער (אגור סימן מ''ה):} ונהגו שיהיה שער של עגל ואם לא מצא של עגל כורך בשל פרה או של שור ורוחץ השער היטב בתחלה עד שיהא נקי קצת שער זה צריך שיראה חוץ לבתים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
מה.
יתן כל פרשה בבית שלה שתהא זקופה מעומד בביתה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
מו.
יהיה הגליון עליון תחלה שזהו שורה עליונה וגליון תחתון לצד פה הבתים: {הגה: וראש הפרשה יהיה מונח לצד ימין הקורא שאם בא לפתחן ולקוראן יהיו מונחים לפניו כהלכתן (תרומת הדשן ובית יוסף בשם אורחות חיים):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
מז.
אם כתב כל הארבעה פרשיות בקלף אחד כשרים אפילו אין ריוח ביניהם ובלבד שיהא חוט או שמיחה בין כל בית ובית ושל יד כותב הארבעה פרשיות בקלף אחד וגולל אותן מסופן לתחלתן וכורך קלף עליהם ושער עגל ומכניסן בביתם כמו של ראש. אם כתבם על ארבעה קלפים והניחם בארבעה בתים יצא והוא שיטלה (פירוש, יכסה) עור על ארבעה בתים שיהיו נראים כבית אחד: {הגה: והמנהג לדבקם בדבק שיהא הכל כקלף אחד ויזהרו ליטול דבק כשר (ברוך שאמר ואגור סימן נ''ז):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
מח.
אם צפה הבתים בזהב או בעור בהמה טמאה פסולים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
מט.
הלכה למשה מסיני שיהיו תפילין נתפרים בגידי בהמה וחיה טהורים וטוב לתפור בגידי שור:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
נ.
אין לקנות גידים מאינו יהודי משום דחיישינן שמא של בהמה טמאה הם. מקום שאין גידין מצויים תופרים בטאליאדור''ש שעושים מן הקלף עד שיזדמנו להם גידים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
נא.
יתפור שלשה תפירות בכל צד וחוט התפירה יהיה סובב משתי רוחות ויעביר חוט התפירה בין כל בית ובית: {הגה: מיהו אם לא עשה רק י' תפירות או פחות מזה אינו נפסל (מרדכי):} ויש מי שאומר שי''ב תפירות אלו יהיו בחוט אחד:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:
נב.
יכניס הרצועה תוך המעברתא ויעשה קשר כמין דלי''ת בשל ראש וכמין יו''ד בשל יד להשלים אותיות שד''י עם השי''ן שבשל ראש: {הגה: ונוהגים להעביר עור על הבית של יד לרוחב הזרוע ויהיה רחבו כרוחב הבית (טור). ולא יעשה הקשרים אלא לאחר שעשה השי''ן מתפילין ואחר כך יעשה הדלי''ת ואחר כך היו''ד כסדר אותיות השם:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לג - דין תיקוני תפילין ודין הרצועות. ובו ה' סעיפים:
א.
אם נתקלקל עור של שני בתים מבתי הראש זה אצל זה אם התפילין ישנים פסולים ואם הם חדשים כשרים כל זמן שעור מושב הבתים קיים: {הגה: גם הבתים צריכין להיות קיימים אלא שנקרעו קצת (בית יוסף). ויש אומרים להיפך בישנים כשרים ובחדשים פסולים (רש''י והרא''ש). ונראה לי דיש להחמיר לפסול בשניהם:} ואלו הם חדשים כל זמן שאם היו מושכים אותם ברצועות הבית מתפשט ונפתח נקרא חדש אם אינו נפתח נקרא ישן ואם נתקלקלו שנים זה שלא כנגד זה ראשון ושלישי כשרים אפילו הם ישנים ואם נתקלקלו ג' בתים בכל ענין פסולים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לג - דין תיקוני תפילין ודין הרצועות. ובו ה' סעיפים:
ב.
אם נפסקו תפירות התפילין להרמב''ם אם היו שתי התפירות זו בצד זו או שנפסקו ג' תפירות אפילו זו שלא כנגד זו הרי אלו פסולים במה דברים אמורים בישנים אבל בחדשים כל זמן שעור מושב הבתים קיים כשרים. ואלו הן חדשים כל שאוחזין מקצת העור שנקרע תפרו ותולין בו התפילין והוא חזק ואינו נפסק ואם אין ראוי לתלות בו אלא הוא נפסק הרי אלו ישנות: {הגה: ויש אומרים דבחדשים פסולים ובישנים כשרים (רש''י והטור והרא''ש). וטוב לחוש לשתי הסברות, כן נראה לי:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לג - דין תיקוני תפילין ודין הרצועות. ובו ה' סעיפים:
ג.
עור הרצועות צריך שיהיה מעור בהמה חיה ועוף הטהורים וצריך שיהיה מעובד לשמו. רצועות בין מעור בין מקלף כשרות הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות מבחוץ אבל מצד פנים יעשה מאיזה צבע שירצה חוץ מאדום שמא יאמרו שמדם חטטיו נצבעו והאדימו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לג - דין תיקוני תפילין ודין הרצועות. ובו ה' סעיפים:
ד.
טוב שישחירם ישראל לשמן ולא אינו יהודי: {הגה: ומיהו בדיעבד כשר אם השחיר עור הבתים אבל הרצועות אפילו בדיעבד פסול (מצא כתוב):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לג - דין תיקוני תפילין ודין הרצועות. ובו ה' סעיפים:
ה.
אם נפסקה הרצועה יש מתירים לתפור מצד פנים ויש אומרים מה שמקיף ממנה הראש ובשל יד כדי שתקיף הזרוע לקשור התפלה עם הזרוע וכדי שתמתח עד אצבע אמצעית ויכרוך ממנה על אותו אצבע ג' כריכות ויקשור אין להם תקנה לא בקשירה ולא בתפירה וכל יתרון האורך שהוא בשביל שכורך הרצועה כמה פעמים סביב הזרוע ובשל ראש מה שתלוי ממנה אין התפירה והקשירה פוסלים בה. ובשעת הדחק יש לסמוך על המתירים כדי שלא יתבטל ממצות תפילין:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לד - סדר הנחת הפרשיות בתפילין, והמהדרים אשר להם ב' זוגות תפילין. ובו ד' סעיפים:
א.
סדר הנחתן בבתים לרש''י והרמב''ם קדש משמאל המניח בבית החיצון ואחריו כי יביאך בבית שני ושמע בבית השלישי והיה אם שמוע בבית הרביעי שהוא בית החיצון לימינו ולרבינו תם בבית השלישי והיה אם שמוע ובבית הרביעי שהוא החיצון שמע. ומנהג העולם כרש''י והרמב''ם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לד - סדר הנחת הפרשיות בתפילין, והמהדרים אשר להם ב' זוגות תפילין. ובו ד' סעיפים:
ב.
ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם ויכוין בהנחתם באותם שהם אליבא דהלכתא אני יוצא ידי חובתי והשאר הם כרצועות בעלמא כי מקום יש בראש להניח שתי תפילין וכן בזרוע ואם אינו יודע לכוין המקום ולהניח שניהם יחד יניח כדברי האחד של יד ושל ראש. (ויסלקם מיד), ויניח האחרים על סמך ברכה הראשונה. (ויש אומרים שאם) לא יוכל להניח בבת אחת יניח של רש''י ויברך עליהם ויהיו עליו בשעת קריאת שמע ותפלה ואחר התפלה יניח של רבינו תם בלא ברכה ויקרא בהם שמע והיה אם שמוע:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לד - סדר הנחת הפרשיות בתפילין, והמהדרים אשר להם ב' זוגות תפילין. ובו ד' סעיפים:
ג.
לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לד - סדר הנחת הפרשיות בתפילין, והמהדרים אשר להם ב' זוגות תפילין. ובו ד' סעיפים:
ד.
לא יניח ב' הזוגות בכיס אחד שהאחד מהם הוא חול ואסור להניחו בכיס תפילין אלא יעשה שני כיסין וסימן לכל כיס שלא יתן של זה בזה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לה - דין מנין השיטין. ובו סעיף אחד:
א.
נהגו במנין השיטין לכתוב בשל יד שבעה שיטין בכל פרשה ובשל ראש ארבעה שיטין ואם שינה לא פסל:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לו - דקדוק כתיבתן. ובו ג' סעיפים:
א.
צריך לדקדק בכתיבת האותיות שלא תשתנה צורת שום אחת מהן ולא תדמה לאחרת: {הגה: ולכתחלה יכתוב בכתיבה תמה כמבואר בטור ובשאר פוסקים והוא ידוע אצל הסופרים. מיהו אם שינה בצורת הכתב אינו פסול:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לו - דקדוק כתיבתן. ובו ג' סעיפים:
ב.
כל אות צריכה להיות גולם אחד לכך צריך להיות בנקודה שעל האל''ף שהיא כמין יו''ד ובנקודה שתחתיה וביוד''י השי''ן והעיי''ן ואחורי צד''י שיהיו נוגעות באות ובאחת שאינה נוגעת פסולין וכן בשאר אותיות חוץ מה''א וקו''ף שאין ליגע הרגל בגג ואם נגע פסול:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לו - דקדוק כתיבתן. ובו ג' סעיפים:
ג.
צריך לתייג שעטנ''ז ג''ץ והסופרים נהגו לתייג אותיות אחרות ואם לא תייג אפילו שעטנ''ז ג''ץ לא פסל:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לז - זמן הנחת תפילין. ובו ג' סעיפים:
א.
גדול שכר מצות תפילין וכל מי שאינו מניחם הוא בכלל פושעי ישראל בגופן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לז - זמן הנחת תפילין. ובו ג' סעיפים:
ב.
מצותן להיות עליו כל היום אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם ואין כל אדם יכול ליזהר בהם נהגו שלא להניחם כל היום ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפלה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לז - זמן הנחת תפילין. ובו ג' סעיפים:
ג.
קטן היודע לשמור תפילין בטהרה שלא יישן ושלא יפיח בהם. {הגה: ושלא ליכנס בהן לבית הכסא (רש''י פרק לולב הגזול):} חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו: {הגה: ויש אומרים דהאי קטן דוקא שהוא בן י''ג שנים ויום אחד (בעל העיטור). וכן נהגו ואין לשנות (דברי עצמו):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לח - מי הם החייבין בתפילין והפטורים. ובו י''ג סעיפים:
א.
חולה מעיים פטור מתפילין: {הגה: אפילו אין לו צער. אבל שאר חולה אם מצטער בחליו ואין דעתו מיושב עליו פטור. ואם לאו חייב (מרדכי אורחות חיים ומיימוני פרק ד'):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לח - מי הם החייבין בתפילין והפטורים. ובו י''ג סעיפים:
ב.
מי שברי לו שאינו יכול להתפלל בלא הפחה מוטב שיעבור זמן התפלה ממה שיתפלל בלא גוף נקי. (ועיין לקמן סימן פ'). ואם יראה לו שיוכל להעמיד עצמו בגוף נקי בשעת קריאת שמע יניח תפילין בין אהבה לקריאת שמע ויברך:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לח - מי הם החייבין בתפילין והפטורים. ובו י''ג סעיפים:
ג.
נשים ועבדים פטורים מתפילין מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא: {הגה: ואם הנשים רוצין להחמיר על עצמן מוחין בידן (כל בו):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לח - מי הם החייבין בתפילין והפטורים. ובו י''ג סעיפים:
ד.
המניח תפילין צריך ליזהר מהרהור תאות אשה: {הגה: ואם אי אפשר לו בלא הרהורים מוטב שלא להניחם (כל בו ואורחות חיים):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לח - מי הם החייבין בתפילין והפטורים. ובו י''ג סעיפים:
ה.
אבל ביום ראשון אסור להניח תפילין מכאן ואילך חייב אפילו באו פנים חדשות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לח - מי הם החייבין בתפילין והפטורים. ובו י''ג סעיפים:
ו.
בתשעה באב חייבין בתפילין. (ועיין לקמן סימן תקנ''ה):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לח - מי הם החייבין בתפילין והפטורים. ובו י''ג סעיפים:
ז.
חתן ושושביניו (פירוש, ריעיו השמחים עמו) וכל בני חופה פטורים משום דשכיח שכרות וקלות ראש:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לח - מי הם החייבין בתפילין והפטורים. ובו י''ג סעיפים:
ח.
כותבי תפילין ומזוזות הם ותגריהם ותגרי תגריהם וכל העוסקים במלאכת שמים פטורים מהנחת תפילין כל היום זולת בשעת קריאת שמע ותפלה: {הגה: ואם היו צריכים לעשות מלאכתן בשעת קריאת שמע ותפלה אז פטורין מקריאת שמע ותפלה ותפילין דכל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת אם צריך לטרוח אחר האחרת אבל אם יכול לעשות שתיהן כאחת בלא טורח יעשה שתיהן (הגהות אשירי בשם אור זרוע ור''ן פרק הישן):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לח - מי הם החייבין בתפילין והפטורים. ובו י''ג סעיפים:
ט.
מצטער ומי שאין דעתו מיושבת עליו ונכונה פטור מפני שאסור להסיח דעתו מהם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לח - מי הם החייבין בתפילין והפטורים. ובו י''ג סעיפים:
י.
הקורא בתורה פטור מהנחת תפילין כל היום זולת בשעת קריאת שמע ותפלה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לח - מי הם החייבין בתפילין והפטורים. ובו י''ג סעיפים:
יא.
לא יחלוץ תפילין בפני רבו אלא יפנה לצד אחר מפני אימתו ויחלוץ שלא בפניו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לח - מי הם החייבין בתפילין והפטורים. ובו י''ג סעיפים:
יב.
היה צריך לתפילין ומזוזה ואין ידו משגת לקנות שניהם תפילין קודמים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לח - מי הם החייבין בתפילין והפטורים. ובו י''ג סעיפים:
יג.
מנודה ומצורע אסורים להניח תפילין:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לט - מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם. ובו י' סעיפים:
א.
תפילין שכתבן עבד או אשה או קטן אפילו הגיע לחנוך או כותי או מומר לעבודת גלולים או מוסר לאנסין פסולים משום דכתיב וקשרתם וכתבתם כל שאינו בקשירה או אינו מאמין בה אינו בכתיבה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לט - מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם. ובו י' סעיפים:
ב.
כל שפסול לכותבן פסול בכל תיקון עשייתן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לט - מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם. ובו י' סעיפים:
ג.
גר שחזר לדתו מחמת יראה כשר לכתוב תפילין:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לט - מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם. ובו י' סעיפים:
ד.
תפילין שכתבם אפיקורוס ישרפו. ויש אומרים יגנזו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לט - מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם. ובו י' סעיפים:
ה.
נמצאו ביד אפיקורוס ואין ידוע מי כתבם יגנזו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לט - מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם. ובו י' סעיפים:
ו.
נמצאו ביד אינו יהודי ואין ידוע מי כתבם כשרים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לט - מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם. ובו י' סעיפים:
ז.
אין לוקחין תפילין ומזוזות וספרים מן הכותים יותר מכדי דמיהן הרבה כדי שלא להרגיל לגנבן ולגזלן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לט - מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם. ובו י' סעיפים:
ח.
אין נקחין אלא מן המומחה שבקי בחסירות ויתירות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לט - מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם. ובו י' סעיפים:
ט.
לקח ממי שאינו מומחה צריך לבדקן לקח ממנו מאה קציצות בודק מהם שלשה קציצות שתים של ראש ואחת של יד או שתים של יד ואחת של ראש אם מצאן כשרים הוחזק זה האיש והרי כולם כשרים ואין השאר צריך בדיקה ואם לקחן צבתים צבתים חזקתם מאנשים הרבה הם לקוחים לפיכך בודק מכל צבת ב' של ראש ואחד של יד או ב' של יד ואחד של ראש המוכר תפילין ואמר שהיו של אדם גדול נאמן ואינם צריכין בדיקה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן לט - מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם. ובו י' סעיפים:
י.
תפילין שהוחזקו בכשרות אינם צריכים בדיקה לעולם ואם אינו מניחן אלא לפרקים צריכים בדיקה פעמים בשבוע: {הגה: ואם אין לו מי שיוכל לבדוק ולחזור ולתופרן יניחם כך בלא בדיקה (בית יוסף בשם אורחות חיים):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מ - דין איך לנהוג בקדושת התפילין. ובו ח' סעיפים:
א.
אסור לתלות תפילין בין בבתים בין ברצועות אבל מותר לתלותן בכיסן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מ - דין איך לנהוג בקדושת התפילין. ובו ח' סעיפים:
ב.
בית שיש בו תפילין אסור לשמש בו מטתו עד שיוציאם או שיניחם בכלי תוך כלי והוא שאין השני מיוחד להם שאם הוא מיוחד אפילו מאה חשובים כאחד: {הגה: ואם שניהם אינם מיוחדים להם או שהפנימי אינו מיוחד להם והחיצון מיוחד להם מותר (ועיין לקמן סימן ר''מ סעיף ו') (בית יוסף):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מ - דין איך לנהוג בקדושת התפילין. ובו ח' סעיפים:
ג.
אפילו להניח בכלי תוך כלי אסור להניחם תחת מרגלותיו וכן אסור להניחם תחת מראשותיו כנגד ראשו אפילו בכלי תוך כלי ואפילו אין אשתו עמו אבל שלא כנגד ראשו אם אין אשתו עמו מותר ואם אשתו עמו צריך כלי בתוך כלי:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מ - דין איך לנהוג בקדושת התפילין. ובו ח' סעיפים:
ד.
אשתו עמו במטה ואינו רוצה לשמש מקרי אין אשתו עמו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מ - דין איך לנהוג בקדושת התפילין. ובו ח' סעיפים:
ה.
להניחם במטה כנגד צדו דינן כתחת מרגלותיו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מ - דין איך לנהוג בקדושת התפילין. ובו ח' סעיפים:
ו.
שכח ושמש מטתו בתפילין לא יאחוז לא בבתים ולא ברצועות עד שיטול ידיו מפני מפני שהידים עסקניות הם ושמא נגעו במקום הטנופת:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מ - דין איך לנהוג בקדושת התפילין. ובו ח' סעיפים:
ז.
ישן בהם וראה קרי לא יאחוז בבתים אלא יאחוז ברצועה ומסיר אותם: {הגה: עד שיקנח הקרי מעליו ויטול ידיו (בית יוסף):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מ - דין איך לנהוג בקדושת התפילין. ובו ח' סעיפים:
ח.
הנכנס לסעודת קבע חולצן ומניחן על השלחן עד זמן ברכה וחוזר ומניחן אבל לאכילת עראי אין צריך לחלצן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מא - דין הנושא משאוי איך ינהג בתפילין. ובו סעיף אחד:
א.
הנושא משאוי על ראשו חולץ תפילין של ראש עד שיסיר המשאוי ואפילו מטפחתו אסור להניח על הראש שיש בו תפילין אבל דבר שדרכו ליתן בראשו כגון כובע או מצנפת מותר: {הגה: ואפילו הכי אם הוא משאוי כבד ד' קבין והתפילין נדחקות צריך להסירן (בית יוסף):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מב - אם מותר לשנות תפילין של יד לשל ראש. ובו ג' סעיפים:
א.
אסור לשנות תפילין של ראש לעשותן של יד אפילו ליקח רצועה מהם וליתן בשל יד אסור מפני שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה ושל ראש קדושתו חמורה שרובו של שדי בשל ראש אבל משל יד לשל ראש מותר לשנות ואם היו חדשים שעדיין לא הניחם מותר לשנות אפילו משל ראש לשל יד שטולה עליהם מכסה עור אחד ונראים כבית אחד:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מב - אם מותר לשנות תפילין של יד לשל ראש. ובו ג' סעיפים:
ב.
אם התנה עליהם מתחלה אפילו לבשן אדם יכול לשנותם אפילו משל ראש לשל יד:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מב - אם מותר לשנות תפילין של יד לשל ראש. ובו ג' סעיפים:
ג.
סודר דאזמניה למיצר ביה תפילין לעולם וצר ביה תפילין חד זימנא אסור למיצר ביה זוזי: {הגה: ואם התנה עליו מתחלה בכל ענין שרי (בית יוסף בשם רבינו ירוחם ומהרי''א). וקלף המעובד לשם תפילין אסור לכתוב עליו דברי חול דהזמנה כי האי גוונא לגוף הקדושה מילתא היא (ר''ן סוף פרק נגמר הדין):} אזמניה ולא צר ביה או צר ביה ולא אזמניה שרי למיצר ביה זוזי:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מג - איך להתנהג בתפילין בהכנסו לבית הכסא. ובו ט' סעיפים:
א.
אסור ליכנס לבית הכסא קבוע להשתין בתפילין שבראשו גזירה שמא יעשה בהם צרכיו ואם אוחזן בידו מותר להשתין בהם בבית הכסא קבוע: {הגה: והיינו דוקא כשמשתין מיושב דליכא למיחש לנצוצות אבל משתין מעומד פשיטא דאסור דלא עדיף מבית הכסא עראי והוא הדין אם משתין מיושב או בעפר תחוח דליכא נצוצות בבית הכסא עראי נמי שרי ואין חילוק בין קבע לעראי לענין זה אלא דבית הכסא קבוע מסתמא עושה צרכיו מיושב ובית הכסא עראי מסתמא עושה מעומד הואיל ואינו נפנה לגדולים (בית יוסף בשם נימוקי יוסף ומגדל עוז):} ובבית הכסא עראי מותר להשתין בהם כשהם בראשו אבל אם אוחזן בידו אסור להשתין בהם מעומד אפילו אם תופס אותם בבגדו מפני שצריך לשפשף בידו ניצוצות שברגליו אלא חולצן ברחוק ד' אמות ונותנם לחבירו ומדברי הרמב''ם נראה שאסור להשתין כשהם בראשו בין בבית הכסא קבוע בין בבית הכסא עראי ויש לחוש לדבריו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מג - איך להתנהג בתפילין בהכנסו לבית הכסא. ובו ט' סעיפים:
ב.
בית הכסא קבוע היינו שיש בו צואה והוא על פני השדה בלא חפירה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מג - איך להתנהג בתפילין בהכנסו לבית הכסא. ובו ט' סעיפים:
ג.
בית הכסא עראי היינו כגון להשתין מים שאין אדם הולך בשבילם לבית הכסא והפעם הזאת נעשה המקום הזה בית הכסא תחלה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות תפילין
סימן מג - איך להתנהג בתפילין בהכנסו לבית הכסא. ובו ט' סעיפים:
ד.
אם הם בחיקו וחגור חגורה או בבגדו בידו מותר בין להשתין בין לפנות: